fes-logomacro

‎ ‫ניירות עמדה סנאט:‬ 2000
הליקויים במדידת העוני ע"י הביטוח הלאומי

Senat# 135 - 24/12/2000

argaiv1052

תמצית

נתוני הביטוח הלאומי על הגידול במספר העניים ועליית שיעור הילדים העניים אינם מציגים את תמונת המצב החברתי לאשורו. אמידה חד ממדית זו מציירת תמונה לא שלמה ששמה דגש על שיעור הילדים העניים שהוא גבוה גם כתוצאה מדרך המדידה, ואינה מתייחסת מספיק לקבוצת האוכלוסייה הנמצאת במלכודת עוני, ממנה היא מתקשה להיחלץ על פני זמן, כתוצאה מהדרתה משוק העבודה הישראלי לא מתוך בחירה - היא קבוצת הלא יהודים. המדד אף אינו מפריד בצורה חדה מספיק בין העניים העובדים לאלה שאינם חלק משוק העבודה כך שהפנאי שלהם רב יותר, ובכך ייתכן שגם רווחתם גבוהה יותר.

קרא עוד...
Download this file (Senat135.pdf)Download PDF
הדפסהדוא

 
ניתוח השוואתי של תפקוד הממשלה בנושאים כלכליים-חברתיים משנת 1992 עד שנת 2000

Senat# 134 - 14/12/2000

תמצית


ההערכה החיובית ביותר לתפקוד הממשלה הינה בגין שמירה על רמת אינפלציה נמוכה (מאזן: +32%), ואחריה בתחום פיתוח כבישים (+18%), שני נושאים אלו הינם מהתחום הכלכלי הטהור. ציון חיובי נוסף הינו בתחום קליטת העלייה (+13%). שני הנושאים החלשים ביותר הינם מהתחום החברתי: הקטנת האבטלה (-41%) וטפול בשכבות החלשות (-43%).

קרא עוד...
Download this file (Senat134.pdf)הורדת קובץ
הדפסהדוא

 
שיטת הבחירה הישירה לראשות הממשלה: ניסיון חוקתי ולקחים בצידו למשטר הפוליטי
Senat# 133 - 6/12/2000

תמצית


רפורמות אלקטוראליות לאחר תחילת המאה העשרים היו תופעה רווחת. צרפת, גרמניה, יוון, איטליה, שבדיה, הן כמה מן הדוגמאות. ברוב הרפורמות האלקטוראליות המרכיב העיקרי שעבר שינוי היה אחוז החסימה. נדיר מאוד כי משטר פוליטי שלא חווה טראומה מרכזית, כמו למשל התמוטטות הרפובליקה הווימרית או המעורבות הצרפתית באלג''יר, התנסה בשינוי כל כך קיצוני כמו שינוי שיטת הבחירות לראשות הממשלה בישראל. המייחד את השיטה הישראלית, בהיבט השוואתי, הוא בכך שקשה מאוד להגדירה משמעותית, כמשטר פוליטי פרלמנטרי או כמשטר פוליטי נשיאותי. מצד אחד, זה אינו משטר פוליטי פרלמנטרי, שכן הבחירות לראשות הממשלה הן ישירות, וראש הממשלה מגביר מאוד את אי תלותו בכנסת. מצד אחר, זה איננו משטר נשיאותי. ניתן לכנות את השיטה הקיימת, כפי שעשו משקיפים שונים, כשיטה נשיאוטרית או כשיטה של כנסת לעומתית.

קרא עוד...
Download this file (Senat133.pdf)הורדת קובץ
הדפסהדוא

 
מגמות בחוק להפחתת הגירעון
Senat# 132 - 4/12/2000

תמצית


בעשור האחרון חלו מספר שינויים בהגדרת הגירעון התקציבי לצורך קביעת יעדי הממשלה. שינויים תכופים בהגדרת הגירעון מקשים על השוואת גובהו על פני השנים. להלן, נסקור את השינויים שחלו בהגדרת הגירעון ובפרט נדגיש את השינוי האחרון: הוצאת סעיף "רווחי בנק ישראל" מצד ההכנסות.

קרא עוד...
Download this file (Senat132.pdf)הורדת קובץ
הדפסהדוא

 
עובדי ענף ההיי-טק בישראל
Senat# 131 - 23/11/2000

תמצית


ישראל במובנים רבים מהווה מעצמת היי-טק. לפי מדד אוניברסיטאות ומחקר, מדד חברות, מדד סטארט-אפ ומדד הון סיכון, המסוכמים יחדיו עולה כי רק שבדיה וארצות הברית מעפילות על ישראל. שיעור האקדמאים בישראל הוא במקום השלישי בעולם, שיעור המהנדסים והמדענים הגבוה ביותר באוכלוסייה - 135 לכל 10,000 תושבים (בארה"ב (שניה) - 85, יפן - 75). יחד עם זאת, שיעור העובדים בענפים עתירי הטכנולוגיה והנהנים מפרותיהם של ענפים אלה מכלל האוכלוסייה אינו גבוה.

קרא עוד...
Download this file (Senat131.pdf)הורדת קובץ
הדפסהדוא

 
מעורבות האו"ם בסכסוך הישראלי-פלסטיני
Senat# 130 - 16/11/2000

תמצית


בשנים האחרונות ניכרת עלייה באזכור שמו של ארגון האומות המאוחדות (האו"ם) ביחס לפתרון סכסוכים בין מדינתיים ופנים מדינתיים. עובדה זו לא פסחה על הסכסוך ערבי-ישראלי. הנסיגה מלבנון ויצירת "הקו הכחול", בוצעה בשיתוף פעולה מלא עם האו"ם. יצירת הקו קשורה קשר הדוק להחלטת מועצת הביטחון 425 מאז 1978.

קרא עוד...
Download this file (Senat130.pdf)הורדת קובץ
הדפסהדוא

 
מערכת החינוך בישראל - השקעת משאבים מול התוצאות
Senat# 129 - 14/11/2000

תמצית


חשיבות החינוך ככלי הן להשגת הישגים אישיים ופיתוח עצמי והן לשילוב חברתי ולסגירת פערים בין שכבות אוכלוסייה שונות אינה מוטלת בספק, וזוכה לקונסנזוס רחב מאין כמוהו בישראל, כמו גם בשאר מדינות העולם. מערכת החינוך בישראל ממומנת ברובה באמצעות הסקטור הציבורי, 80% מההוצאה הלאומית לחינוך ממומנת ע"י הסקטור הממשלתי, כולל רשויות מקומיות (7%).

קרא עוד...
Download this file (Senat129.pdf)הורדת קובץ
הדפסהדוא

 
האופציות השונות לנוכח העימות בין ישראל לפלסטינים
Senat# 128 - 14/11/2000

תמצית


האירועים, ההתנגשויות, וחילופי האש שהתרחשו בשבועות האחרונים בגדה המערבית, רצועת עזה, ומזרח ירושלים, הובילו את מכלול היחסים בין ישראל לפלסטינים להצטלבות חדשה. עבור רובו של הציבור והמנהיגות הפוליטית, ההידרדרות בשטחים באה כהפתעה גמורה. מאידך, עבור גורמים מסוימים מהקצוות השונים של המפה הפוליטית הישראלית, היו האירועים צפויים מראש.

קרא עוד...
Download this file (Senat128.pdf)הורדת קובץ
הדפסהדוא

 
מחיר ההפרדה לכלכלה הפלסטינית ולכלכלה הישראלית
Senat# 127 - 14/11/2000

תמצית


המניעים של האינתיפאדה מסוף 1987 היו בין היתר כלכליים וחברתיים. באותה התקופה לא הייתה קיימת רשות פלסטינית והתלות הכלכלית של האוכלוסייה בעזה ובגדה המערבית בישראל הייתה מוחלטת. מאז הסכמי אוסלו והקמתה של הרשות הפלסטינית ניתן איפא להגדיר ביתר דיוק את היקפיה של הכלכלה הפלסטינית. לפיכך, ניתן גם להעריך את היקפי הנזקים כתוצאה מהאירועים האחרונים. אין ספק כי לאירועים אלו השפעה שלילית גם על הכלכלה הישראלית. באם תתבצע ההפרדה המתוכננת, עשויים הנזקים אף לגדול, הן עבור הכלכלה הפלסטינית והן עבור הכלכלה הישראלית.

קרא עוד...
Download this file (Senat127.pdf)הורדת קובץ
הדפסהדוא

 
יעדי המשק לשנת 2001 ותחזית כלכלית
Senat# 126 - 26/7/2000

תמצית


בשנים האחרונות אנו עדים להתרחבות מהירה בהשקעות וביצוא בענפים המתקדמים. בין 1997 ל- 1999 יצוא הענפים המתקדמים צמח בכ- 52% לעומת יציבות בענפים מסורתיים. כך שללא ספק הענפים המתוחכמים הם אלה שמהווים את הקשר לצמיחת המשק וסביר להניח כי מגמה זו תימשך גם בשנים הבאות.

קרא עוד...
Download this file (Senat126.pdf)הורדת קובץ
הדפסהדוא

 
<< התחלה < הקודם 1 2 3 4 הבא > סיום >>

דף 1 מ 4