fes-logomacro

ניירות עמדה סנאט:‬ 2004
השפעות המגזר השלישי על מדיניות ממשלתית בארץ ובעולם
Senat# 231 - 16/5/2004

תמצית


המגזר השלישי הוא שם כולל לאשכול של ארגונים שאינם עסקיים ואינם ממשלתיים. מגזר זה הטרוגני מטבעו מבחינת גודלם של הארגונים, תחומי פעילותם, תפקידיהם והרקע להקמתם. מכורח זה קשה לאפיינו על בסיס פעילותם של הארגונים ולכן במקומות רבים מתייחסים אליו כאל מה שאינו בהכרח (לא ממשלתיים – NGO, ללא כוונות רווח – Nonprofit). לפי הדו"ח המסכם של המרכז הישראלי לחקר המגזר השלישי, ברוב המדינות יש לאשכול זה של ארגונים סטאטוס משפטי מיוחד, המבחין בינם לבין ארגונים משני המגזרים האחרים, המייצג את התפיסה שמדובר בהתארגנות ייחודית שראוי להסדיר את פעילותה בחוק. בישראל לעומת זאת, בה קטגוריה זו של ארגונים כוללת עמותות, חברות לתועלת הציבור והקדשים. צמיחת החברה האזרחית לא לוותה במדיניות המכוונת לסייע לארגונים אלה.

argaiv1859

קרא עוד...
Download this file (231f.pdf)הורדת קובץ
הדפסהדוא

 
זרמים בעולם האסלאם
Senat# 230 - 5/5/2004

תמצית


דת האסלאם המונה היום כ-1.4 מיליארד מאמינים, נחשבת לדת הצומחת בקצב המהיר ביותר בעולם כיום הן כתוצאה מריבוי טבעי והן כתוצאה מפעילותן הנרחבת של תנועות שכנוע. כ-85% מהמוסלמים נמנים על הזרם הסוני, וכ-15% נמנים על השיעה. עקב היקפו העצום של העולם המוסלמי, יש להיזהר מהכללות המציגות את האסלאם כגוש מונוליתי ויש להבחין בגוונים ובזרמים שונים המושפעים והנובעים מהמאפיינים הייחודיים – התרבותיים וההיסטוריים - של כל אחד מאזורי האסלאם. יחד עם זאת, ניתן לדבר על מגמות המשותפות לעולם האסלאמי כולו. ראוי לציין, כי על אף שהעולם הערבי הוא ערש האסלאם ובמידה רבה גם אזור הליבה שלו, הרי שהערבים הם מיעוט בקרב המוסלמים.

קרא עוד...
Download this file (230f.pdf)הורדת קובץ
הדפסהדוא

 
רמת השחיתות בישראל בהשוואה בין לאומית
Senat# 228 - 3/11/2004

תמצית


מדד השחיתות הנתפסת (Corruption Perceptions Index – CPI), המתפרסם מידי שנה, החל משנת 1995, על ידי הארגוןTI - Transparency International, ומשווה את רמות השחיתות במדינות שונות בעולם, כלל במדד האחרון, של שנת 2003, 133 מדינות מתוך כ-200 המדינות בעולם, מהמוסרית ביותר למושחתת ביותר. TI פועל למען מיגור השחיתות ברמה הלאומית והבינלאומית, באמצעות כ- 90 מרכזים בעולם. המרכז הישראלי נקרא שבי"ל ישראל (שקיפות בינלאומית), ויושב ליד הפקולטה לניהול של אוניברסיטת תל- אביב.

קרא עוד...
Download this file (228f.pdf)הורדת קובץ
הדפסהדוא

 
מי צריך מועצה לביטחון לאומי?
Senat# 227 - 3/7/2004

תמצית


רקע כתוצאה ממלחמת יום הכיפורים המליצה ועדת אגרנט על הקמת המועצה לביטחון לאומי בשנת 1974. חברי הוועדה האמינו כי חיזוק תהליך קבלת ההחלטות בממשלה בתחומים מדיניים וביטחוניים, באמצעות גוף ייעוץ מקצועי, יצמצם את ההסתברות שמחדלים בסדר גודל כזה יישנו. ברם, ההחלטה להקים את המועצה לביטחון לאומי, במתכונתה הנוכחית, התקבלה 25 שנים מאוחר יותר, בינואר 1999, ע"י ראש הממשלה דאז, בנימין נתניהו. אין זה מקרה שנדרש זמן רב כדי לממש את המלצות ועדת אגרנט וההחלטה להקים את המועצה נדחתה פעם אחר פעם. האינטרס הלאומי של מדינת ישראל מחייב הקמת גוף ייעוץ מקצועי, אך מבחינת גופי ממשל אחרים העוסקים בסוגיות אלה, הקמת גוף שעלול לנגוס ביוקרתם, במידת השפעתם, בהיקף סמכויותיהם ואולי אף בתקציביהם היא בגדר איום שיש למנעו. כתוצאה מכך, משרדי ממשלה ובראשם משרד הביטחון ומשרד החוץ, פעלו לרוקן מתוכן את תחום פעולתה של המועצה ובכך לצמצם את האפשרות להשפעה ממשית על החלטות הממשלה והקבינט.

קרא עוד...
Download this file (227f.pdf)הורדת קובץ
הדפסהדוא

 
? Accountability-הליך קבלת ההחלטות בממשלה – האם מקוימת חובת ה
Senat# 226 - 26/2/2004

תמצית


המושג accountability טומן בחובו, בין היתר, את המושגים אחריות ציבורית, דיווחיות ושקיפות. הרעיון ביסודו של המושג הוא, כי הסמכות והאחריות המוענקות ומוטלות על הממשלה מנחות אותה לפעול בהתאם לקווים שנקבעו מראש להשגת יעדים המתיישבים עם האינטרס הציבורי. משמעות המונח accountability נתפסת בדרך כלל כחובת היענות ומתן דין וחשבון. (מקור המושג הוא במילה היוונית euthyna, שייצגה שלושה רעיונות בסיסיים; יושר והגינות (rectitude), שקיפות (transparency) והשתתפות participation))). יוזכר כי לפני מספר שנים פרסמה האקדמיה ללשון העברית את התרגום למונח accountability – כ"אחריות דיווח", אך תרגום זה הוא חסר, ומאוד מצמצם את משמעות המונח המקורי בשפה האנגלית. בכל אופן, מונח זה, אינו שגור בשפה העברית, וכפי שיוצג להלן, הדבר אומר דרשני.

הדפסהדוא

 
עצמאים ועסקים קטנים במדינות המערב
Senat# 225 - 19/2/2004

תמצית


תמונת מצב, מדיניות ממשלתית וזכויות סוציאליות כיום, העסקים הקטנים מספקים עבודה לכ- 45% מהעובדים במשק הישראלי, לכ- 75% מהעובדים במשק האמריקאי ולכ- 30% במשק הרוסי. בארה"ב, מדינות ה-OECD ומדינות האיחוד האירופי ניתנת תשומת לב מיוחדת למגזר העצמאים והעסקים הקטנים, בקביעת המדיניות הכלכלית ובהענקת רוב התנאים הסוציאליים הנהוגים לגבי שכירים. בארה"ב קיימת ועדה לעסקים קטנים בבית הנבחרים, ומגוון רחב של ארגונים מקצועיים המעניקים הכוונה וסיוע פיננסי בהיקפים גדולים לעסקים קטנים. בתוכניתו הכלכלית לחיזוק הכלכלה האמריקנית, מעניק הנשיא בוש שורה של הקלות במיסוי ובמימון הפעילות של עסקים הקטנים, מתוך הכרה בהם כגורם בעל פוטנציאל רב להנעת גלגלי הצמיחה. במדינות האיחוד האירופי קיימות תקנות מיוחדות לפרישת רשת בטחון סוציאלי על העצמאים, ובחלק מהמדינות, בעיקר במדינות הסקנדינביות, זכויות העצמאים במערכת הרווחה זהות לשל השכירים.

קרא עוד...
Download this file (225f.pdf)הורדת קובץ
הדפסהדוא

 
התחבורה במטרופולין תל אביב-צרכים וכיווני פיתוח
Senat# 224 - 16/2/2004

תמצית


מטרופולין ת"א הוא המיושב והצפוף מבין חלקי הארץ. מדובר בשטח של כ -1,500 קמ"ר, כ- 7% משטחה של מדינת ישראל בגבולות הקו הירוק, הכולל את מחוזות תל אביב והמרכז וכן את העיר אשדוד. במטרופולין גרו בסוף 2003 כ- 2.94 מליון נפש, כ- 43.5% מכלל אוכלוסיית ישראל, והתרכזו בו כ- 1.15 מיליון מקומות עבודה, כ- 50% ממספר מקומות העבודה בארץ, ומעל ל- 50% מצי הרכב הארצי.

קרא עוד...
Download this file (224f-2.pdf)הורדת קובץ
הדפסהדוא

 
המשבר החברתי-כלכלי ברשויות המקומיות הערביות:מאפיינים ודרכי ההתמודדות עם המשבר
Senat# 223 - 2/8/2004

תמצית


חשיבות השלטון המקומי עבור המיעוט הערבי בישראל השלטון המקומי מהווה מקור עיקרי להתפתחות וקידום מנהיגות מקומית וארצית ובאחריות השלטון המקומי ניהול וחלוקת משאבים רבים היכולים לקדם אינטרסים אישיים, חמולתיים, עדתיים ומפלגתיים ברמה המקומית והארצית. הערבים בישראל הם מיעוט המאופיין בחוסר יכולת ממשי להשפיע על המרכז הפוליטי במדינה ועל קביעת מהותו של ה"טוב הכללי". מצב זה עודד את האזרחים הערבים, או לפחות חלק מהם, לראות בשלטון המקומי אפיק עיקרי של השפעה בתחומים הקשורים להתפתחותם החברתית, הפוליטית והכלכלית. השלטון המקומי הפך עבור האזרחים הערבים לאמצעי להשגת מידה גוברת של שליטה בגורלם המיידי.

קרא עוד...
Download this file (223f.pdf)הורדת קובץ
הדפסהדוא

 
מהבטחת הכנסה להבטחת תעסוקה
Senat# 222 - 2/1/2004

תמצית


מבוא: במסגרת חוק ההסדרים אשר הכנסת אישרה לאחרונה, הועבר חוק שילוב מקבלי גמלאות בעבודה המאפשר לממשלה לייזום תכנית חברתית כלכלית אשר תאפשר לפעול להסבת מקבלי הבטחת הכנסה לתעסוקה. החוק יוצר את התשתית החוקית והמעשית המאפשרת לחייב מקבלי הבטחת הכנסה לצאת לעבודה. המסגרת החוקית והתקנות שנלוות אליה יאפשרו למפעיליו לעסוק בהסרת חסמים חברתיים, אישיים פסיכולוגיים טכניים ואחרים אשר מנעו את היציאה לעבודה. מטרת החוק לקדם את שילובם של מקבלי גמלאות בעבודה שתמצה את כושר השתכרותם תוך שיתופם באחריות לכך, על מנת לאפשר להם מעבר מהתלות בגמלאות לעצמאות חברתית וכלכלית. החוק הנ"ל והתוכניות המפורטות אשר יופעלו בהמשך מתבססים על מה שמכונה לעיתים בכלי התקשורת תכנית ויסקונסין.

קרא עוד...
Download this file (222f.pdf)הורדת קובץ
הדפסהדוא

 
גדר ההפרדה – היבטים כלכליים
Senat# 221 - 25/1/2004

תמצית


הקמתה של גדר ההפרדה בגדה המערבית זוכה לתמיכה של מרבית הציבור הישראלי, משום שהיא נתפסת כמענה היעיל ביותר למתקפת טרור המתאבדים, המתחוללת בתוככי מדינת ישראל. באחרונה נשמעת גם הטענה, כי הגדר אינה רק צורך בטחוני חיוני אלא גם כלכלי, שכן היא יוצרת ממילא גם הפרדה כלכלית, המהווה, על פי גישה זו, תנאי הכרחי לחידוש הצמיחה בישראל. לדעת כותבי מסמך זה הביסוס לטענה זו לוקה בחסר ודעתם היא, כי מבחינה כלכלית, ספק רב אם תועלתה של הגדר בכלל, ובתוואי בו היא מוקמת בפרט, עולה על נזקיה.

הדפסהדוא

 
<< התחלה < הקודם 1 2 3 4 5 הבא > סיום >>

דף 1 מ 5